המתנה שסירבו לקבל: איך ביקשתי לתרום סורק לבית המשפט העליון

Gai Zomer

הרקע: שופטי בית המשפט העליון אוהבים דף ועט. חלק לא מבוטל מההחלטות ניתן בכתב יד. וכדי שהחלטה כזו תגיע לצדדים ולציבור, מישהו צריך לסרוק אותה. במסגרת תיק שלי, שהתנהל בבית המשפט העליון, ובתור מי שהקים את עמותת התמנון, מידע ציבורי לכל, שכל עניינה הנגשת המידע הציבורי והמשפטי באמצעים טכנולוגיים, נתקלתי שוב ושוב בחיכוך הזה: החלטות שנכתבו ביד, לא ממוצאות לצדדים.

כשהגעתי לבית המשפט העליון לבדוק את הבעיה, התברר לי שהדבר נובע מכך שאין סורקים במזכירות בית המשפט, ולכן החלטות שנכתבו ביד, מועברות באמצעות הפקס בלבד. כך שיוצא שמי שלא מחזיק במכשיר, פשוט לא מקבל את ההחלטות.

הדרך ה"רשמית" לטפל בזה הייתה תלונה. הגשתי תלונה לנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, ובה ביקשתי שיורו להנהלת בתי המשפט לרכוש מכשיר סריקה למזכירות. אבל תלונה היא הליך ארוך, וחשבתי שאפשר לקצר את הדרך. במסגרת התלונה נשאלתי מה עשיתי עד עכשיו כדי לפתור את הבעיה וכך כתבתי:
"כתבתי לבית המשפט שזה נורא ואיום שלא נתן החלטות בתיק שלי על בקשות המונחות בפניו, אבל התוצאה העגומה שהשופטים הסבירו לי שהבעיה אצלי ולא אצלם, שכן מתועד במערכות המידע הסופר דופר מתוחכמות של בית המשפט, שההחלטות נשלחו אלי במכשיר ה"פקסימיליה". שזהו אותו מכשיר כמו הפקס המתקדם רק בניב קדום שבו דובר בארץ ישראל הישנה והטובה. סופו של דבר, שגם אחרי שיחות עם מזכירות בית המשפט בתוך חדר עמוס מקיר לקיר בקלסרי תיקי בית המשפט שמתנהלים בנייר, נותרנו כולנו בהסכמה שיש קושי להמציא לי את ההחלטות כל עוד איש בהנהלת בתי המשפט לא רוכש סורק מתקדם, שבו ממש כמו מכשיר הפקסימליה, אפשר לדחוף דף מצד אחד, ובמקום להשלח למנגינת טייייי טרררהההההה טריייי, הוא פשוט יפתח כקובץ סטנדרטי במחשב הקרוב."

אז הצעתי משהו אחר: לתרום. מכספי הפרטי החלטתי לרכוש סורק ולהעניק אותו במתנה למזכירות מדור מינהלי בבית המשפט העליון. בלי תנאים, בלי עלות לקופה הציבורית מלבד חשמל זניח, ובלבד שהמכשיר יאפשר לעובדי המזכירות לסרוק את ההחלטות השיפוטיות ולשלוח אותן לצדדים בצורה דיגיטלית ומהירה. הצעתי אפילו לתאם "טקס הענקת מתנה", וביקשתי לקבל מראש דרישות טכניות כדי לרכוש בדיוק את המכשיר שיתאים לצורכיהם.

והנה הגיעה התשובה.

נאמר לי שהחלטות שופטי בית המשפט העליון ניתנות באופן אלקטרוני, שרק החלטות ספורות של רשמים ניתנות בחותמת, ושההחלטות ופסקי הדין מתפרסמים באתר בתוך דקות. ואז הגיע המשפט שסיכם את הכול:

למען הסר ספק, במזכירות בית המשפט העליון יש די והותר סורקים.

ומאז, באמת החלו בשעה טובה ומוצלחת לשלוח גם לי, החלטות שיפוטיות של בית המשפט העליון.

כשממשלה חולמת, ואזרח אחד בונה

בשנת 2016 קיבלה ממשלת ישראל החלטה שאפתנית להפוך את המידע הממשלתי לתשתית לאומית: לשתף מידע בין משרדי הממשלה, לפתוח מאגרי מידע כברירת מחדל ולאפשר שימוש חוזר בהם לצורכי חדשנות ומחקר. רוב החזון הזה מעולם לא מומש. בפוסט הזה אני מסביר כיצד ניסיתי לממש את אותם העקרונות באמצעות תשתית מודרנית המבוססת על עקרונות פשוטים, וכיצד ניתן להקים היום מערכת שמבצעת בפועל חלק גדול ממה שתוכנן לפני עשור.

קראו עוד

אפיון מונחה מוצר: למה אני בונה קודם ורק אחר כך מאפיין

רוב הפרויקטים מתחילים בישיבות אפיון ארוכות. אני עובד בדיוק הפוך. במקום לנסות לדמיין מערכת שעדיין לא קיימת, אני בונה מוצר עובד, ורק אחר כך יושב עם המשתמשים לאפיון. גיליתי שזו הדרך המהירה, המדויקת והיעילה ביותר להגיע לתוצאה שבאמת מתאימה לצרכים שלהם.

קראו עוד

הלוכסן ההפוך: איך תו אחד בשורת הכתובת שבר את שיתוף פסקי הדין של בית המשפט העליון

כל מי שניסה לשתף קישור ישיר לפסק דין מאתר בית המשפט העליון נתקל באותה תקלה — הקישור פשוט לא עבד. הסיבה הייתה תו בודד בשורת הכתובת: לוכסן שמאלי (\) במקום הלוכסן הרגיל (/). זהו סיפורו של באג קטן עם השפעה גדולה — איך זיהיתי אותו, למה הוא היה גם בעיית אבטחה ולא רק נגישות, ואיך פנייה לגורמי הטכנולוגיה של בית המשפט הובילה לתיקון שמאפשר מאז לכל אחד לשתף קישורים לפסקי דין.

קראו עוד